הפחד מטעויות

כולנו רוצים להתפתח, לעשות בחירות טובות, לנוע קדימה.

אבל יש דבר אחד שיכול לעצור את כל זה, גם כשאנחנו כבר יודעים מה נכון לנו: הפחד מלטעות.

למדנו לפחד מטעויות

מהרגע הראשון, לימדו אותנו שטעויות עולות ביוקר:

  • טעות במבחן? הציון יורד.
  • טעות חברתית? מגיעה אכזבה, בושה, אולי אפילו עונש.

לאט לאט נצרבה בנו התחושה שטעות = אני לא בסדר. לא רק עשיתי משהו לא נכון, אלא אני לא בסדר.

וזה יושב עמוק.

אז מה קורה בפועל?

כשאנחנו מפחדים לטעות:

  • אנחנו מהססים לפני כל החלטה.
  • דוחים פעולה, מחכים לרגע המושלם.
  • מעדיפים לרצות אחרים ולהימנע מסיכון.

 

אנחנו מתנתקים מתהליך הלמידה הטבעי שלנו.

במקום להתקדם דרך ניסוי וטעייה, אנחנו מתחילים להעניש את עצמנו על עצם זה שאנחנו אנושיים.

אנחנו מבלבלים בין טעות לכישלון, ובין כישלון לחוסר ערך.

 

אבל האמת?

הטעויות הן לא האויב של ההצלחה. הן חלק ממנה.

הן לא מורידות את הערך שלנו. הן מכוונות, מבהירות, מלמדות. הן מראות לנו מה הצעד הבא.

אף אחד לא מצפה מתינוק ללכת בלי ליפול. אז למה לצפות את זה מעצמכם?

 

המלכודת הרגשית: רגשות אשמה כאמצעי הגנה

אחת האמונות הכי נפוצות היא:

“אם אני ארגיש מספיק רע עם מה שעשיתי – אני לא אעשה את זה שוב.”

אז אנחנו משתמשים באשמה כדי לשלוט בעצמנו. כדי לשמור שלא נחזור על אותה הטעות.
זה מרגיש כמו מוסר אבל זה בעצם מלכודת.

רגשות אשמה לא מלמדים. הם משאירים אותנו תקועים.

עונש עצמי לא מרפא. הוא רק מעכב אותנו.

 

אחריות ≠ האשמה עצמית

חלק מההתפתחות זה לקחת אחריות אמיתית על המעשים שלנו.

אבל זה לא חייב לבוא על חשבון הערך העצמי.

אחריות בריאה אומרת:

  • עשיתי את הכי טוב שיכולתי, עם מה שידעתי אז.
  • עכשיו כשאני מבין יותר אני עושה אחרת.
  • אני מוכן לתקן, ללמוד ולהמשיך.

זה עוצמתי. וזה מספיק.

 

לא צריך לפחד מטעויות כדי לצמוח

מה שצריך זה כנות, סקרנות, וחמלה כלפי עצמנו.

לתת לטעות לכוון אותנו, לא להגדיר אותנו.

כי הצמיחה האמיתית לא באה מהימנעות מטעויות.

היא באה ממה שנבחר לעשות מיד אחר כך.

לפעמים אנחנו ממשיכים לשאת את האנרגיה של האשמה או הבושה הרבה אחרי שהטעות כבר התרחשה.

כאילו שאם נרגיש מספיק רע, זה ישמור עלינו לא לטעות שוב.

אבל ברגע שהשיעור נלמד – אין צורך להחזיק את המטען הרגשי.

אפשר לגדול גם בלי לסבול.

לא צריך להרגיש רע כדי להשתפר.

מותר לשחרר.

מותר ללמוד ולהמשיך הלאה.

 

איך לשחרר?

הדרך היעילה ביותר היא סליחה עצמית.

לסלוח לעצמנו – לא כדי לטשטש את מה שהיה,

אלא כדי להפסיק לתת לזה להגדיר אותנו.

כדי שנוכל סוף סוף להמשיך קדימה.

חשיבות הסליחה

לייב לכבוד יום כיפור 2022 – כוח הריפוי של הסליחה


 

לכבוד יום כיפור אני רוצה לשתף אתכם בנקודת מבטי מעולם התטא הילינג על נושא הסליחה.

על פי היהדות יום הכיפורים הוא היום שנועד לכפר על עוונותינו. הוא יום של חשבון נפש, שבו נשקלים מעשיו הטובים כנגד מעשיו הרעים של האדם, ובו נקבע דינו של האדם למשך השנה החדשה.
בבית הכנסת אנו פונים לאלוהים שיסלח לנו על עוונותינו ומכפרים עליהם באמצעות צום ותפילה.
למרות מנהגים אלו, על עבירות שבין האדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, ועל האדם לבקשה סליחה מחברו ועל החבר לסלוח לאדם.

ההפרדה שבין אדם ואלוהים לבין אדם וחברו מוצאת חן בעיני, כי בזאת מתבטא רעיון הבחירה החופשית שיש לאדם בעולם הזה, הבחירה לסלוח.

להמשך קריאה

מערכת אמונות התודעה

מערכת אמונות התודעה היא אוסף של רשמים שצברנו במהלך החיים לגבי עצמנו ולגבי המציאות. כפי שלדתות יש מערכות אמונה הקובעות מה נכון ומה שגוי, מה מוסרי ומה אינו מוסרי, כך כל אחד נושא בתודעתו את תפיסת המציאות שלו.

אמונות מתקבלות בתודעה שלנו כאשר אנחנו מאשרים אותן מתוך מקורות שונים:

להמשך קריאה

כוחו של התת-מודע

החל מזיגמונד פרויד ועד ויאנה סטייבל, דרך ג`וזף מרפי ואפילו חז"ל, בשיטות שונות ומגוונות כמו הסוד, דימיון מודרך והיפנוזה – כולם מדברים על כך שהתת-מודע אחראי לרוב התוצאות בחיינו.

המחשבות והאמונות שבתת-מודע שלנו – חלקן תואמות את מה שאנו יודעים במודע וחלקן לא. אם יש מחלוקת בין המודע לתת-מודע, התת-מודע ינצח.

לדוגמה, חישבו על אדם המנסה דיאטה חדשה אך כל הזמן חוזר להרגל ישן ומוכר ואוכל את עוגת הקצפת, למרות שבמודע הוא יודע ומבין שזה לא לטובתו. מדוע הוא אוכל את העוגה? כי יש לו אמונה בתת-מודע המפעילה אותו באופן זה. למשל, "אוכל זה מנחם" או "אוכל זה מחזק".
מטרת האמונה הזאת הייתה טובה בזמנה – להגן או לשמור עליו. כעת האמונה אינה משרתת אותו עוד ומזיקה לו לבריאות, למראה החיצוני ולדימוי העצמי.

כאשר נזהה את האמונות המעכבות נוכל לרתום את כוחו של התת-מודע לטובתנו, משום שהוא שולח לנו מסרים כל הזמן.

מהן אותן אמונות ומהיכן באו?
במהלך החיים אספנו רשמים ומידע על העולם, על איך אנחנו מבינים שצריך לחיות, מה אנחנו מסיקים לגבי עצמנו. כך פיתחנו מערכת אמונות הנובעת ממה שחווינו וראינו. חלק מהאמונות מקדמות אותנו וחלק מהאמונות מעכבות אותנו. כפי שהפנמנו אמונות מעכבות, כך נוכל ממש לתכנת מחדש את כוחו של התת-מודע לחשיבה חיובית ומיטיבה. את זאת נעשה באמצעות הטמעה של אמונות מיטיבות.

להמשך קריאה

בדיקת שריר

בדיקת שריר היא שיטת אבחון הלקוחה מתחום הקינסיולוגיה. קינסיולוגיה היא שיטת ריפוי רב-תחומית העוסקת בחקר התנועה ופעולת השרירים.
הבדיקה בתטא הילינג משמשת לתקשורת עם הגוף המספק לנו משוב לגבי שאלה או מצב. הנחת היסוד היא שהגוף זוכר ויודע את האמת הסובייקטיבית שלנו. כך מתקבל כלי שהוא "גלאי אמת" של עצמנו.
הבדיקה בודקת את טונוס השריר. במצב של מתח האנרגיה נחלשת, ולכן תשובות שאינן נכונות עבורנו יבואו לידי ביטוי בחולשה של שריר.

באופן הזה מתאפשרת לנו גישה ישירה אל התת-מודע ואפשר לגלות אילו אמונות מוחזקות שם, מה אנו תופסים כאמת, בין שאנו מודעים לכך ובין שלא. לדוגמה, המטופל אומר בקול את האמונה "אני מצליחן". בבדיקת השריר נגלה האם בתת-מודע האמונה האמיתית שלו היא "אני מצליחן – כן" או "אני מצליחן – לא".

את בדיקת השריר אפשר לבצע על עצמנו או על אחרים. קיימות כמה שיטות לביצוע הבדיקה. אחת השיטות לבדיקה עצמית היא בדיקה בעמידה:

להמשך קריאה